סוגי צוואות
צוואה הינה מסמך בכתב בו קובע אדם כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. בהיעדר צוואה, רכושו יחולק בהתאם לאמור בחוק הירושה. חוק הירושה קובע 4 דרכים לעריכת צוואה:
צוואה בכתב יד- המצווה עורך את כל הצוואה בכתב ידו ועל הצוואה לשאת תאריך של יום עריכת הצוואה וחתימה. התאריך והחתימה אף הם בכתב ידו של המצווה. על צוואה בכתב יד קל יחסית לטעון שהינה מזויפת וכי כתב היד אינו כתב היד המקורי של המנוח.
צוואה בעדים - זו הצוואה השכיחה והמוכרת. הצוואה ערוכה בכתב, נושאת תאריך ונחתמת על-ידי המצווה בפני שני עדים, לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו. בסוף הצוואה, יש להוסיף את אישור העדים הנוכחים במעמד חתימת הצוואה ומאשרים על-פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
לרוב, מדובר בצוואה הנערכת על-ידי עורך דין, כאשר עורך הדין עצמו הינו אחד העדים לצוואה. צוואה בעדים קשה יותר לתקיפה, מאחר והעדים, שהינם אובייקטיבים ואינם נהנים מהעיזבון יכולים להעיד על אופן עריכתה
צוואה בפני רשות - זו צוואה הנעשית על-ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל פה בפני גופים מסוימים המוגדרים בחוק כ"רשות": שופט, רשם של בית משפט, הרשם לענייני ירושה, נוטריון או בפני חבר של בית דין דתי, או בהגשת צוואה בכתב לאותם גופים. את דברי הצוואה בעל פה רושם הגוף שבפניו נאמרה הצוואה והם יוקראו בפני המצווה אשר יצהיר שזו צוואתו והרשות תאשר זאת על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
צוואה בעל פה- החוק מאפשר עריכת צוואה בעל פה אך ורק בנסיבות בהן המצווה הינו שכיב מרע, כלומר, מצוי על ערש דווי, או אדם הרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. אדם כזה רשאי לצוות בעל פה באוזני שני עדים השומעים את לשונו. את דברי המצווה בציון היום והנסיבות לעריכת הצוואה, יש לרשום בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם בידי הרשם לענייני ירושה סמוך לאחר שניתן לעשות כן. צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.